פרשת השבוע [18]: כי תשא :: מוריס
כבר יותר מדי פרשות שמשה תקוע על ההר ורושם חוקים מפי אלוהים. בפרשה שלפנינו, פרשת "כי תישא", אחרי אי הבנה קטנה בענייני סמים, חוזר בחורנו סוף-סוף אל העם. ואולם, עם שובו חושכות עיניו: הישראלים, בראשות אהרון, התיכו את כלי הזהב שלהם, יצקו לעצמם עגל והחלו לעבוד אותו. נזעם, ניגש משה למלאכת השמדת השיקוץ, ואחר כך מוציא להורג 3,000 איש. למה? כי זה כתוב בתסריט.
לקט: נוודי האוכף לייב :: אוגנדה
המבאס בתשדורת מיוחדת משליחותו בכפר מסריק :: טל "המבאס" רחמן
מדהים ממה אפשר ליהנות כשיש לך מלא זמן פנוי ולא צריך ללכת לעבוד. אז יש עכשיו דירוגים של נבחרי העשור במוזיקה ובכל מיני, ומי שלוקח את זה ברצינות הוא מפגר. זה לא באמת יכול לשקף משהו חוץ משלמבקרי מוזיקה ולמאזיני "הקצה" יש את הטעם הכי צפוי בעולם. ובכל זאת, להלן ניסיון לחזור לכל מיני וידיאו-קליפים מהעשור האחרון ולסנן מהם עשירייה.
הודעה לגולשי הבלוג :: אוגנדה
והרי הודעה לגולשי הבלוג: אכן, ידוע שכל מי שגולש בשבועות האחרונים נתקל באינספור הודעות אבטחה שמתריעות מפני סוסים טרויאנים, וירוסים וכיו"ב מרעין בישין. ידוע גם שיש גולשים שמחשביהם לא מתירים להם בכלל לגלוש הנה בשל החרא הזה. הרינו להודיע כי העניין בטיפול, וייפתר אינשאללה בימים הקרובים. סבלנות, וסליחה. נשתמע.
פרשת השבוע [17]: תצוה :: מוריס
והשבוע, בפרשת "תצוה": כבר יותר משבועיים שמשה יושב על ראש ההר, שומע קולות ורושם אותם במרמור הולך וגובר. קשה לו, רע לו, והוא מתגעגע למשפחה. אם לא די בכך, ההוראות שממטיר עליו יהוה מתחילות לחזור על עצמן, ומידרדרות לדקדקנות פטישיסטית: ממחלפותיהם המגוחכות של הכהנים ועד הלכות שחיטת הזבח והרקיקים שבלעדיהם אינו שווה כלום. ברגע של חולשה פורץ משה בצחוק.
פרשת השבוע [16]: תרומה :: מוריס
הדיאלוג הרטנוני בין משה ויהוה נמשך, ואנחנו כבר בפרשת "תרומה". בפרשה זו מידרדרים היחסים בין האל ושליחו לשפל חדש: רשימת המכולת האלוהית מתארכת, ואלוהי היהודים מפגין אובססיה מדאיגה לזהב, והרבה ממנו. משה, בתגובה, מתחיל לחלום על החיים שהותיר מאחור (בתמונה: תורם ידוע החולק את שמו הפרטי עם פרשננו לענייני פרשות).